לא כל מכשיר חיכוך מתאים לגלישה במערות טכניות. התכונות שאנו מחפשים במכשירים כאלו הן:
(1) מכשירים שלא חייבים לפרק מהרתמה כדי להכניס חבל או להוציאו,
(2) מכשירים שלא יגרמו לפיתולים בחבל,
(3) מכשירים שניתן לשנות את רמת החיכוך במהלך הגלישה,
(4) ומכשירים שיכולים להתמודד בהצלחה עם חבלים בוציים מבחינת השחיקה המוגברת בהם, ועם החום הרב הנוצר בהם בעקבות השימוש המוגבר בהם בגלישה.
מכשירי חיכוך ספורטיביים סטנדרטים לרוב לא עונים על הדרישות הללו או על חלקן, ולכן מכשירי החיכוך המובילים בתחום המערות הם ה-Rack (המכונה בעברית - סולם), הStop וה-Simple של החברה הצרפתית המובילה Petzl.
אתחיל דווקא בראק, שיתכן והוא הנפוץ ביותר מבין המכשירים לגלישת מערות. הוא מורכב ממוטות אופקים ("שלבים") ביניהם החבל מתפתל וכך נוצר החיכוך. יש כאלו המיוצרים בייצור סדרתי ויש המיוצרים ייצור "ביתי". אלו המיוצרים מאלומיניום קלים יותר ומתאימים למערות קטנות, בוודאי למערות ארצנו, אולם אלו הפוקדים דרך קבע מערות עמוקות עם עשרות גלישות יעדיפו להשתמש עם מכשירים העשויים מנירוסה; כבדים יותר, אך עמידים יותר לשחיקה. תוספת החיכוך במכשירי הראק מתבצעת בדרך כלל באמצעות סיבוב החבל סביב קרניים ייעודיות לכך, ובמכשירים ללא קרניים (כגון ה-Petzl Rack) ניתן לעשות שימוש בטבעת שינוי כיוון.
מכשיר הסטופ של פצל מוכר גם מחוץ לקליקת המערות שכן היה בשימוש נרחב בעבר בתחום הגלישה התעשייתית ועדיין בשימוש בתחום זה מעת לעת. החיכוך מתקבל כשהחבל מתפתל סביב דסקיות עגולות ("בובינים"). לסטופ יש ידית נעילה הנועלת תדיר את המכשיר ובכדי לגלוש יש ללחוץ עליה. אף על פי שישנה ידית נעילה, בעת הצורך לנעילה של המכשיר לשם עזיבת ידיים, יש לבצע נעילה נוספת של המכשיר וכך גם מומלץ על ידי היצרן. תוספת החיכוך מתבצעת באמצעות תוספת טבעת לשינוי כיוון או בשימוש בטבעת ייעודית של פצל - Freino.
מכשיר הסימפל זהה למכשיר הסטופ רק שאין לו ידית נעילה.
אז מה עדיף? זו שאלה קצת קשה שכן הכל - כמו בכל דבר - עניין של טעם. אבל אם הייתי צריך לטעמי האישי לדרג את השלשיה, הייתי מותיר את הראק בסוף, לאחריו את הסטופ ובמקום המועדף עלי נמצא הסימפל.
החסרון המרכזי של הראק הוא בכך שאם מתקינים בו את החבל הפוך, הוא נפתח והגולש נופל. בכדי להימנע מטעות זו, בעת הגלישה במערות אנו נוהגים להתאבטח בעת התחברות לגלישה ולשחרר את האבטחה רק לאחר שהחיבור למכשיר הגלישה נבדק בעומס. הסכנה בהתחברות הפוכה לא קיימת בכל המכשירים. היא קיימת במכשירים שבהם המוטות המנפתחים נתפסים כשהם במצב סגור ולכן רק בעת הפעלת עומס הם קופצים החוצה. ישנם מכשירים שהמוטות הנפתחים לא נתפסים ואז בניסיון לשים את החבל הפוך הם פשוט יפתחו ולא יאפשרו חיבור הפוך. חסרון נוסף לראק הוא שאם אנו גולשים עם תוספת חיכוך הוא עושה פיתולים בחבל. לא כמות הפיתולים שנקבל משימוש בשמינית למשל, אבל בכל זאת פיתולים. גולשי קניונינג אולי יגידו שזה לא נורא ושאפשר להתמודד עם זה, אבל כשהחבל שלך מחובר לתחנות ביניים, אין לפיתולים הללו איפה "לברוח" ואז זה מקשה על הגולשים הבאים. אני אולי קצת מקצין, התופעה לא כל כך חריפה אבל בכל זאת קיימת. זה כן יפריע לגולש "הפותח" את המערה וגולש עם החבל מקופל בתיק המחובר מתחתיו. חסרון נוסף לראק הוא בקושי לצמצם את החבל שלו כלפי מעלה.
היתרון המשמעותי של הראק הוא בגרסאות העמידות שלו. אין כמוהו להתמודדות עם שיוף החול וכמות הבוץ.
יתרונותם של מכשירי הסטופ והסימפל על פניו של הראק הוא בכך שגם אם חיברנו הפוך או לא נכון, המכשירים לא יתפרקו לנו בידיים. בנוסף, גם עם שימוש בטבעות לתוספת חיכוך המכשירים לא מייצרים פיתולים. ויתרון נוסף - ניתן לנעול אותם עם יד אחת.
אלו הגולשים עם מכשירים אלו במערות גדולות המצריכות גלישות רבות לוקחים עימם דסקיות להחלפה למכשיריהם כמענה לשחיקה המוגברת בחלקי האלומיניום.
ההבדל המהותי בין הסטופ והסימפל הוא בנעילה האוטומטית שיש בסטופ אך איננה קיימת בסימפל. נעילה זו מייצרת גלישה יותר בטיחותית - אם הגולש יעזוב ידיים בטעות, המכשיר יעצור. אך ידית הנעילה מחייבת שימש בשתי ידיים בעת הגלישה. על עקרונות האבטחה בגלישת המערות אדון בנפרד, אך דיי שאציין כאן שבחלק מסגנונות הגלישה במערות או בסיטואציות ספציפיות, אין אנו רוצים או צריכים את הנעילה הזו והיא יכולה רק להפריע. ולכן יש המעדיפים את השימוש בסימפל. אלו המשתמשים בסימפל ובכל זאת רוצים גלישה מאובטחת ישתמשו בשיטות אבטחה אחרות.
אז איזה מכשיר אתם מעדיפים לגלישה במערות? ולמה.
Comentarios